אום אל-ח'יר

כפר בדואי-פלסטיני השוכן על מורדותיו המזרחיים של דרום הר-חברון, כעשרים קילומטר דרומית לעיר חברון. במפקד שביצעה הרשות הפלסטינית ב-2007 נספרו 516 תושבים בכפר. כשני שלישים מתושבי הכפר הם פליטים, צאצאים של משפחות בדואיות שישראל גירשה מאזור תל-ערד לגדה המערבית (שהייתה אז תחת שלטון ירדני) לאחר המלחמה של 1949-1948 ועם הקמתה של מדינת ישראל. שתי החמולות הגדולות בכפר הן חמולת אלהד’אלין וחמולת אלפקיר.

ב-1981 הוקמה ממערב לכפר ההתנחלות היהודית כרמל. הקמת ההתנחלות פגעה קשות בשתי משפחות מבין המשפחות הגרות בכפר אום אל-ח’יר. מדובר בשתי משפחות מורחבות המתגוררות במרחק של כמה עשרות מטרים מהיישוב היהודי. שתי משפחות אלה הן משפחות של פליטים השייכות לחמולת אלהד’אלין. הן גורשו מאזור תל ערד יחד עם משפחות אחרות מהחמולה שלהן והגיעו לאום אל-ח’יר בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, שם התיישבו על אדמות שקנו מתושבי יטא.  משפחה אחת התמקמה במקביל לאזור שבו נבנתה מאוחר יותר השכונה הצפונית של התנחלות כרמל, ואילו המשפחה השנייה התיישבה במקביל לאזור שבו הוקמו לאחר מכן השכונות הדרומיות של ההתנחלות. בדור השני של ההתיישבות בשני האזורים הללו, ישבו בהם חמש משפחות מצאצאי שתי המשפחות הראשונות – שתיים בריכוז הצפוני ושלוש בריכוז הדרומי. נכון לשנת 2016, הדור השלישי של צאצאי אותן משפחות מונה עשרים משפחות – שמונה בריכוז הצפוני ו-12 בריכוז הדרומי (סך הכול מונות המשפחות למעלה ממאה נפשות). כתוצאה מקרבתן הרבה להתנחלות היהודית כרמל, המינהל האזרחי של צבא הכיבוש הישראלי מונע מן המשפחות הללו לבנות בתי מגורים והוא פועל להרוס בשיטתיות את כלל מבני המגורים שנבנו בהם לאחר הקמת ההתנחלות היהודית הסמוכה. בעשור האחרון נערכו בשני הריכוזים הללו מספר סבבים של הריסות בתים בהיקף גדול, בשנים 2007, 2008, 2012, 2014 ו-2016.

umm al khair demoliton
הריסות בתים באום אל-ח’יר, 2016. צילום: מרטין ברזילאי