סיפור על חברות ואנרגיה סולרית

סיפור על חברות ואנרגיה סולרית

עלי עווד מח’רבת טובא מספר סיפור על חברות מחשמלת. את הריאיון המקורי בערבית אפשר למצוא כאן (2016) 

תמליל

אני עלי איבראהים עלי עווד מח’רבת טובא. אני רוצה לספר לכם על פרויקט החשמל. כשפגשתי בהתחלה את אלעד ואת צוות הפרויקט בקומט, היו לי ספקות לגבי הפרויקט כי לא הכרתי את האנשים ובדרך כלל צריך להכיר אנשים לפני שאפשר לסמוך עליהם, במיוחד לאור המקום שהם הגיעו ממנו. לאט לאט התחלנו לאהוב את האנשים האלה שהגיעו לעזור לנו. הם הגיעו לעזור לנו, למרות שלא כך חשבנו בהתחלה. זה היה צוות מאוד גדול. עזרא נאווי מתעאיוש אמר לי שהם רוצים להתחיל פרויקט של לוחות סולריים להפקת חשמל, והם ביקשו את עזרתנו.

הם אמרו שהם צריכים מקום לינה וארוחות לצוות הפלסטיני. הצוות כלל מתנדבים פלסטינים וצוות מתנדבים ישראלים ובינלאומיים. סיפרתי לשכנים שלי והם הסכימו בשמחה. יש לנו מערה והצוות הפלסטיני ישן כאן. הבאנו רהיטים וסידרנו את הכול. זה היה בשמונה בינואר 2010, לפני שש שנים. העבודה תוכננה להיות בטובא, מר’אר אל-עבד, ספייה אל-פוקא, ספייה א-תחתא ואום אל-ח’יר. התחלנו לחפור בורות כדי להעמיד את הלוחות הסולריים. תוך שעה וחצי העמדנו שלושה לוחות סולריים וכבר היה לנו חשמל. חיברנו אותם לשש סוללות.

מה שיפה בכל העניין הוא שהצוות הפלסטיני והצוות הבינלאומי עבדו ביחד במהלך היום, ובערב התאספו כולם. היינו בערך עשרים אנשים. המדריך הצטרף ונתן את ההערכה שלו על העבודה שנעשתה באותו יום. זה היה ממש יפה, ישבנו ביחד עד עשר או אחת-עשרה בלילה. הבסיס של עבודת השטח ארך בערך שמונה ימים. הם אמרו לנו שהם עוזבים ל-35 ימים אבל שיחזרו עם אותו רעיון, לחיות ולעבוד כאן.

אחרי 35 ימים הם חזרו והמשכנו את הפרויקט. בסוף הפרויקט הם אמרו שהם רוצים לעשות מסיבה ושהצוות יארגן אותה, מסיבה פשוטה עם פירות ואוכל צמחוני. במסיבה היו בערך מאה אנשים, אולי אפילו יותר. זה היה יום יפה והמסיבה נמשכה חמש-שש שעות.

באותו ערב המהנדסים אלעד ונועם נשארו לישון. במהלך התקופה הזאת, אלעד השאיר תיק בבית של אימא שלי ואימא שלי שמרה לו על התיק בחדר. התחילה בינינו חברות אמיתית והם מברכים  אותי בחום רב.

אלעד הביא את אשתו אלינו והלכנו לראות נאקה ממליטה. אימא שלי שאלה את אשתו של אלעד איך זה שאין לה ילד, והיא ענתה שהיא לא חושבת על זה. אז אימא שלי קראה לאלעד, היא הרגישה מספיק בנוח לידו כי הוא גר איתנו חודשיים. היא שאלה אותו איך זה שעדיין אין לו ילד והוא אמר לה שהם לא מתכננים להביא ילד לעולם. היא אמרה לו שהוא מבוגר ושצריך לעשות ילדים בגיל צעיר.

כמה זמן אחר כך הוא התקשר אליי וסיפר לי שחגית בהיריון. הוא אמר שזה היה הרעיון של אימא שלי כי הוא לא חשב על זה עד שאימא שלי דיברה איתם. הם הביאו את התינוק לכאן כשהוא היה בן חמישה או שישה חודשים ונשארו כאן ללילה. התינוק ישן עם אימא שלי והיה מאושר. אלעד היה כל כך מאושר, הוא היה מאושר שיש לו ילד ומאושר מהרעיון של אימא שלי. היא אישה בת 65, והיא עודדה אותו לעשות ילד.

היה לי היתר ואלעד גר בבית שמש, הלכתי לבית שלו בזמן הרמדאן, כשהייתי בצום. ישנתי בבית שלו והוא התעורר בשלוש בבוקר כדי להכין לי כוס תה וארוחה מפסקת. אכלתי ועישנתי סיגריה וחזרתי לישון. ב-11 בבוקר הוא הלך לעבוד בקאואויס והוא הסיע אותי בחזרה איתו. אני אסיר תודה לכולם, ואני מודה לאל שנתן לי חברים כאלה. זכיתי בחברות ואהבה, וגם הפרויקט היה טוב לאזור. אני מקווה שגם אתה תהיה חבר שלי, תתכבד בכוס תה!