טובא

יישוב פלסטיני בדרום הר-חברון. במפקד שביצעה הרשות הפלסטינית ב-2007 מנה היישוב 72 תושבים. מרבית התושבים בטובא נמנים עם חמולת עאווד שמרכזה ביטא. הם משתייכים לבית-אב היושב במקום ברציפות זה חמישה דורות, החל מסוף המאה התשע-עשרה. בשנת 1979 נוספו לטובא שתי משפחות מחמולת אבו-ג’ונדייה. בטובא יש חמש מערות מגורים שנחצבו קודם להתיישבותם של בני חמולת עאווד במקום. בנוסף למערות אלה, חצבו משפחות חמולת עאווד ואבו-ג’ונדייה מספר מערות נוספות למגורים.

טובא נמנה עם יישובי המערות באזור דרום הר-חברון שלא זכו להכרה על-ידי השלטון הישראלי לאחר כיבושה של הגדה המערבית ב-1967. בנובמבר 1999, גירש הצבא הישראלי את תושבי טובא במסגרת הגירוש הכללי של תושבי יישובי המערות של מסאפר יטא, אזור שהצבא מתייחס אליו כאל שטח אימונים צבאי מספר 918. כעבור מספר חודשים, הורשו התושבים המגורשים, ותושבי טובא ביניהם, לחזור ליישוביהם בצו ביניים של בית המשפט העליון הישראלי. מהתקופה הזו (ראשית שנות ה-2000) ואילך, תושבי טובא נתונים תחת לחץ גובר מצד תושבי ההתנחלות מעון הנמצאת כקילומטר וחצי ממערב ליישוב, ובמיוחד מצד תושבי חוות מעון הסמוכה להתנחלות מעון. בלחץ מתנחלי מעון נחסמה הדרך המקשרת את טובא לאזור יטא. לאחר מכן נבנו לולי העופות של ההתנחלות על התוואי של דרך זו. בין השנים 2004-2002, המתנחלים של חוות מעון מנעו באלימות מילדי טובא להגיע לבית ספרם שבכפר הסמוך תואני. בעקבות פעילות משותפת עם ארגונים בינלאומיים וישראליים, הצליחו תושבי טובא להציג את בעיית הגעתם של הילדים לבית הספר בפני ועדת החינוך של הכנסת. בעקבות התערבותה של ועדת החינוך, התחיל הצבא הישראלי לאבטח את התלמידים מטובא בדרכם לבית הספר בתואני ובחזרה ממנו, והוא ממשיך לעשות כך עד היום (2016). המתנחלים מחוות מעון ממשיכים כל העת לפעול באלימות כנגד תושבי טובא ולנסות להטיל מורא על אנשיה. הצבא הישראלי ממשיך לאבטח את דרכם של ילדי טובא לבית הספר תודות למעקב יומיומי שעורכים המתנדבים של הארגון האיטלקי אופריישן דאב (Operation Dav).